TALK TO US דברו אתנו

Have something to say? We would like to hear from you!

יש לכם משהו לאמר לנו?  אנחנו נשמח לשמוע מכם
 

 

           

123 Street Avenue, City Town, 99999

(123) 555-6789

email@address.com

 

You can set your address, phone number, email and site description in the settings tab.
Link to read me page with more information.

Blog בלוג

On Thursday 14/06/18, O. Lugassy-Ambash, 15 years old, daughter of Ilana and Daniel Ambash, died at Ichilov Hospital,Tel Aviv. She was burried, the same day, in Har Menuchot cemetery, Jerusalem.

Simon Holzman

While running away from the boarding school were Social Welfare had placed her at the age of 8, O. was severely assaulted. Social workers banned police investigation about her agression. O. spent one full year in Hadassa and Ichilov hospitals, underwent 10 unsuccessful surgeries.

Doctor Larsy asks, after O. Lugassy-Ambash’s 7th unsuccessful surgery : will social welfare and hospitals take responsibility for O. becoming a 100% disabled teenager?

Simon Holzman

O. became 100% disabled - under the auspices of the social welfare

O. was taken by the social welfare from her parents' home and placed in a closed boarding school since the age of 8.

« Mom,it's hell here ! » she said.

O. made several attempts to escape from the institution, was punished for this, and was transferred to a boarding school further away.

It turned out that O’s last escape was immediately after a conversation with welfare officer Shuli Gerson (who is also responsible for the removal from home of her 8 brothers and sisters)

O. was declared 'missing' by the police - without the welfare officer informing her mother.

O. was found three days later lying on the ground about 200 kilometers away from the boarding school, her body covered with bruises, signs of beatings and abuse (fear of rape) and cigarette burns on her hands.

In a letter to the juvenile court, O. wrote: "The social welfare has neglected me in every way, financially, mentally and physically"

In the psychiatric report on the day of her hospitalization she said there had never been sexual or physical abuse in her past and reported that the boarding school had harmed her soul.

O. was a healthy child who became 100% disabled

A VP shunt was inserted in her back and a button to the shunt in her head.

The social welfare gave instructions to the police to close the mother's complaint without any investigation on what happened to her daughter.

After a sixth operation, which was carried out on Saturday, May 18th, in an emergency situation, she was anesthetized and connected to a respirator

Will the social welfare escape from taking responsibility for O.’s situation ?

Please find attached to this message a booklet containing legal and medical material on O.

Dr Hanna Lasry

א. הפכה לנכה 100% - בחסות הרווחה 

מאז נלקחה מבית הוריה ע"י שרותי הרווחה והושמה בפנימיה סגורה,   א. זועקת "אמא זה גיהנום פה ג-י-ה-נ-ו-ם !"

או. ביצעה מספר ניסיונות בריחה מהפנימיה, נענשה על כך והועברה לפנימייה רחוקה יותר.

מתברר שבריחתה האחרונה של אודל הייתה מיד לאחר שיחה עם פקידת הסעד שולי גרסון (האחראית להוצאתה מהבית עם שאר אחיה, 9 במספר)

א. הוכרזה כ'נעדרת' ע"י המשטרה - וכל זאת מבלי שפקידת הסעד  !יידעה האם.

א. נמצאה לאחר שלושה ימים שרועה על הארץ מרחק כ-200 ק"מ מהפנימייה כאשר כל גופה מכוסה חבלות, סימני מכות והתעללות (חשש גם לאונס) וכוויה של סיגריה בכף ידה. 

נמצאה לאחר שלושה ימים שרועה על הארץ מרחק כ-200 ק"מ מהפנימייה כאשר כל גופה מכוסה חבלות, סימני מכות והתעללות (חשש גם לאונס) וכוויה של סיגריה בכף ידה. 

במכתב לבית המשפט לנוער כותבת א.: "הרווחה הזניחו אותי בכל דרך, כספית, נפשית פיסית וגופנית"  בדו"ח הפסיכיאטרי ליום אשפוזה שללה פגיעות מיניות או פיזיות בעברה ודיווחה שבפנימיה פגעו בה בנפש.

א. הפכה מילדה בריאה ל- 100% נכה  הוחדרו לגופה צינורות בגב וכפתור שונט בראשה. 

והרווחה מורה למשטרה לסגור ללא חקירה את תלונת האם  על מה שקרה לבתה.


  אל נו לאפשר לשירותי הרווחה לברוח מאחריות על מצבה של או. ולהשחיר את פני האם והאב בבתי המשפט השונים במצג-שווא וכזבים 

עיזרו לנו להציל את חייה של א. 

מצ"ב חוברת הכוללת חומר משפטי ורפואי על א.

Journalist Yael Dan, Professor Esther Herzog, Lawyer Yossi Nakar and Aderet Ambash talk, on radio Galatz (22/5/18)

Simon Holzman

…about the tragic situation of teenager O.Lugassy-Ambash, daughter of Ilana and Daniel Ambash, French and Israeli citizen.

 From right to left:Journalist Yael Dan, Lawyer Yossi Nakar, Professor Esther Herzog, Aderet Ambash

From right to left:Journalist Yael Dan, Lawyer Yossi Nakar, Professor Esther Herzog, Aderet Ambash

Journalist Yael Dan, Professor Esther Herzog, Lawyer Yossi Nakar and Aderet Ambash talk, on radio Galatz (22/5/18), about the tragic situation of teenager O.Lugassy-Ambash, daughter of Ilana and Daniel Ambash, French and Israeli citizen. O. ran away twice, last year, from the institution in which social worker Shuli Gershon had placed her. The second time she was found 3 days later, 200 km away from her boarding school, unconscious, paralyzed, bruises all over her body, cigarette burns on her hands, serious suspicions of rape. O. spent this whole year in the hospital, she had 7 surgical operations without much success, health status have been steadily declining, she is now in artificial coma. And only now, in this condition of coma under artificial ventilation, the social welfare (Revacha) and the judges allow Ilana, her mother, to remain at O.'s bedside.

La journaliste Yael Dan, la Professeure Esther Herzog, l’avocat Yossi Nakar et Aderet Ambash expliquent, à la radio israélienne Galatz (le 22/5/18), la situation tragique de l’adolescente O. Lugassy-Ambash, fille d’Ilana et de Daniel Ambash, citoyenne franco-israélienne. O.s’est enfuie à deux reprisses de l’institution dans laquelle l’avait placée l’assistante sociale Shuli Gershon. La seconde fois elle a été retrouvée, 3 jours plus tard, à 200km de son internat, inconsciente, paralysée, le corps couvert de bleus, des brûlures de cigarettes sur les mains, avec de sérieux indices de viol. O. a passé toute l’année à l’hôpital, elle a subi 7 interventions chirurgicales sans grands succès, son état ne cesse pas de se dégrader, elle vient d’être placée dans un coma artificiel. Or ce n’est qu’après que sa fille O. se soit trouvée dans ces conditions de coma artificiel et de ventilation artificielle, qu’Ilana, sa mère a reçu l’autorisation des services sociaux (Revacha) et des juges de rester à l’hôpital au chevet de sa fille.

העיתונאית יעל דן, פרופ' אסתר הרצוג, עו"ד יוסי נקר ואדרת אמבש דיברו ברדיו גלצ (22/5/18) על מצבה הטרגי של הנערה א. לוגסי-אמבש, בתם של אילנה ודניאל אמבש, אזרחית צרפתית-ישראלית. א. ברחה בשנה שעברה פעמיים מהמוסד שבו העובדת סוציאלית שולי גרשון שמה אותה. בפעם השנייה היא נמצאה שלושה ימים לאחר מכן, במרחק של 200 ק"מ מהפנימיה שלה, בחוסר הכרה, משותקת, עם חבורות בכל גופה, עם פצעי שריפה של סיגריות על ידיה, בחשד כבד לאונס. א. היתה כל השנה בבית החולים, היא עברה 7 ניתוחים מורכבים ללא הצלחה רבה והיא כרגע מורדמת ומונשמת. ורק עכשיו, כשהיא מורדמת ומונשמת שירותי הרווחה והשופטים מאפשרים לאילנה, אמה, להישאר ליד המיטה של א.העיתונאית יעל דן, פרופ' אסתר הרצוג, עו"ד יוסי נקר ואדרת אמבש דיברו ברדיו גלצ (22/5/18) על מצבה הטרגי של הנערה א. לוגסי-אמבש, בתם של אילנה ודניאל אמבש, אזרחית צרפתית-ישראלית. א. ברחה בשנה שעברה פעמיים מהמוסד שבו העובדת סוציאלית שולי גרשון שמה אותה. בפעם השנייה היא נמצאה שלושה ימים לאחר מכן, במרחק של 200 ק"מ מהפנימיה שלה, בחוסר הכרה, משותקת, עם חבורות בכל גופה, עם פצעי שריפה של סיגריות על ידיה, בחשד כבד לאונס. א. היתה כל השנה בבית החולים, היא עברה 7 ניתוחים מורכבים ללא הצלחה רבה והיא כרגע מורדמת ומונשמת. ורק עכשיו, כשהיא מורדמת ומונשמת שירותי הרווחה והשופטים מאפשרים לאילנה, אמה, להישאר ליד המיטה של א.

Ambash Ladies interviewed by Maor Tzur, TV news, Chanel 10, 20:00,15/4/18

Simon Holzman

Chanel 10: We’ll present you Daniel Ambash’s partners... D.A, "hed of a sect", was convicted 5 years ago for serious sexual offenses and abuse on his wives and children. Now his 4 partners request the right to visit him (which they were forbidden to for the past 7 years) and they also request for conjugal visits in jail. Each separately. And together? The reason they ask is that some want to have more children and they claim it’s their basic right. Maor Tzur, our police affairs reporter, interviewed the Ambash Ladies

The struggle for conjugality.

Maor Tzur: The small camera of Daniel Ambash's partners records everything, even their own interview with Chanel 10’s cameras. Why?

Aderet Ambash : I have been living with the wonderful Ambash family for 18 years. We always used to document our lives, even when we were at home. But lately our small camera has become our weapon against media disinformation.

M.T: And now the four partners of D.A are asking the Prison Service to allow each one of them to have conjugal visits with him, each one separately as the Torah recommends. And also together?

Shiran Ambash: We are friends and our partner is our commun friend. Our story is a special story. I will not only fight for my right to visit my partner, Aderet is also Daniel's partner, Azamra is also Daniel's partner and Ilana is Daniel’s first partner. So the four of us should certainly ask four conjugal visits.

M.T: And don't you mind if an other women is alone with your partner?

Shiran: On the contrary! 

Aderet: Each one of us has a good reason for wanting to be alone with Daniel. I am 45 now. I don't know how long I still can have children. They made me barren.

M.T: The story of Daniel Ambash's polygamous cult exploded seven years ago. Police raided the family's homes in Jerusalem and Tiberias and arrested him on suspicion of sexual offenses and abuse.

The court convicted D.A of sadistic abuse on women and children, including beatings and sexual offenses. Today, after seven years, most of his partners still live together, still consider themselves "married", still love him. And still claim the police sewed a false case against him with false accusations.

Aderet: They tried to base the entire Ambash case on a comparison with guru Goel Ratzon’s case. It's a very absurd way of proceeding. In our case they succeeded to produce false witnesses by applying very harsh pressure in the interrogation rooms, using threats, blackmailing and violence.

M.T: Lawyer Rely Avisar represents the partners of Daniel Ambash.

Lawyer Rely Avisar: The State refuses the fact a man maintains constant relationships with several women. It reinforces the idea he must have created a kind of a cult with brainwashed followers. The State can not believe non brainwashed women would choose such a non normative and non established way of life. But no one bothered to ask the women their opinion or their point of vue about it, which is a duty.

M.T: According to the women, it’s a matter of freedom to choose how to live. As far as they are concerned, the court and the Israeli society has not yet realized that this was their free choice. 

Shiran: It's our life, it's not some kind of fling. This world is a world of choice. God did so, that man has a choice. A person should be responsible for his actions. And I choose to share my life and my partner with my best friends. Every one, when he finds his beloved one says there is no one like her, no one like him. That's how it came out. It just happened our union is one with four. By chance it just turned out like this. And people have to take it in consideration.

M.T: Today, the women claim that the Prison Service should allow them to visit Daniel Ambash (simple visits & conjugal visits). Visits are a basic right. Some want to give birth to children. And because they used to live polygamously, the women demand the right to maintain the special character of their relationship. And to allow the four of them to visit him.                        

M.T: What does the Israel Prison Service answer? Yes, the Prison Service told us that a prisoner is entitled to receive conjugal visits from his permanent and common-law partner. But it's important to have in mind that conjugality is a benefit and not a vested right. Unofficially, senior officials of the Prison Service estimate that the request of the four women will be rejected, which will probably lead them to court, and this will certainly be an interesting debate..

Letters to French Ambassador in Tel Aviv and to French Consul in Jerusalem informing them about 14 year old O. Ambash’s horrid experience while she was under the guardianship of Israeli Social Welfare

Simon Holzman

Les deux présidents du Comité de Soutien F.L.A  ont écrit à l’ambassadrice de France à Tel Aviv, Madame Hélène Le Gal et au Consul de France à Jérusalem, Monsieur Pierre Cochard, pour les alerter au sujet du cas de O. Lugassy-Ambash, 14 ans, franco-israélienne, maltraitée, viol(entée), devenue infirme alors qu’elle dépendait d’une institution d’État israélienne. L’institution en question, les Services Sociaux, avec la complicité des services de police de Jérusalem, ont étouffé l’affaire et prétendent que la mère est responsable alors qu’elle n'a plus la garde de sa fille depuis 7 ans ni sa tutelle.

The two Chairmans of the support Commitee to F.L.A wrote letters to the French Ambassador in Tel Aviv, Mrs Hélène Le Gal and to the French Consul in Jerusalem, Mr Pierre Cochard, to inform them about the case of O.Lugassy-Ambash, 14 year old French and Israeli citizen. O.was abused, (probably raped), became invalid while still depending of Israeli State institutions. The institution in question, the Social Welfare, with the complicity of the Jerusalem police, covered up the case and claimed the mother was responsible even though she lost custody of her daughter 7 years ago and is no more her daughter's legal guardian. (Two letters in French).

Monsieur le Consul Pierre Cochard
Consulat de France
5, rue Paul-Émile Botta
Jérusalem

Paris, mercredi 21 mars 2018

Cher Monsieur le Consul Pierre Cochard,

En tant que présidente du Comité de soutien à la famille Lugassy-Ambash, famille franco-israélienne, je vous prie de bien vouloir prendre connaissance du document ci-joint.
La jeune ressortissante franco-israélienne O. Lugassy-Ambash, âgée de 14 ans, a été maltraitée et violée alors qu’elle dépendait d’une institution d’État israélienne, elle ne peut plus marcher. Les services sociaux (Revaha) et l’association Reout, respectivement responsables et tuteur d’O., ont étouffé l’affaire au lieu d’affronter leurs responsabilités. Ils empêchent la mère d’accéder aux dossiers médicaux de sa fille, qui vient de subir une quatrième opération au niveau du cerveau et de la colonne vertébrale (mardi 20 mars 2018).
La police de Jérusalem (station Moriah), sur ordre des services sociaux, a classé l’affaire sans suite et sans enquête préliminaire au prétexte qu’il n’y aurait « pas eu crime ».
Alors que le monde entier s’insurge contre les violences faites aux femmes – « Me to », « Balance ton porc » – et que la petite O. Lugassy-Ambash souffre le martyr, est-il possible, comme il a été dit à Mme Lugassy-Ambash, que les autorités françaises ne puissent intervenir pour protéger cette jeune citoyenne française ? Nous faisons appel à vous en tant que représentant des Droits de l’homme et des valeurs de justice incarnées par la France, nous vous supplions bien vouloir faire intervenir les autorités françaises, et sollicitons un rendez-vous afin de définir avec vous un champ d’actions possibles.
Voici les coordonnées de l’avocat Yossi Nakar en charge du dossier : +972 (0)54 574 0854.
Dans l’attente de votre retour – nous sommes dans une situation d’urgence sanitaire –, je vous prie de recevoir, cher Monsieur le Consul, l’assurance de mes respectueuses salutations

Présidente du Comité de Soutien F.L.A
XXXXXXX

___

Madame l’Ambassadrice Hélène Le Gal
Ambassade de France
Retsif Herbert Samuel 112
Tel Aviv Yafo

Paris, mercredi 21 mars 2018

Chère Madame l’Ambassadrice Hélène Le Gal,

En tant que président du Comité de soutien à la famille Lugassy-Ambash, famille franco-israélienne, je vous prie de bien vouloir prendre connaissance du document ci-joint.
La jeune ressortissante franco-israélienne O. Lugassy-Ambash, âgée de 14 ans, a été maltraitée et violée alors qu’elle dépendait d’une institution d’État israélienne, elle ne peut plus marcher. Les services sociaux (Revaha) et l’association Reout, respectivement responsables et tuteur d’O., ont étouffé l’affaire au lieu d’affronter leurs responsabilités. Ils empêchent la mère d’accéder aux dossiers médicaux de sa fille, qui vient de subir une quatrième opération au niveau du cerveau et de la colonne vertébrale (mardi 20 mars 2018).
La police de Jérusalem (station Moriah), sur ordre des services sociaux, a classé l’affaire sans suite et sans enquête préliminaire au prétexte qu’il n’y aurait « pas eu crime ».
Alors que le monde entier s’insurge contre les violences faites aux femmes – « Me to », « Balance ton porc » – et que la petite O. Lugassy-Ambash souffre le martyr, est-il possible, comme il a été dit à Mme Lugassy-Ambash, que les autorités françaises ne puissent intervenir pour protéger cette jeune citoyenne française ? Nous faisons appel à vous en tant que représentant des Droits de l’homme et des valeurs de justice incarnées par la France, nous vous supplions bien vouloir faire intervenir les autorités françaises, et sollicitons un rendez-vous afin de définir avec vous un champ d’actions possibles.
Voici les coordonnées de l’avocat Yossi Nakar en charge du dossier : +972 (0)54 574 0854.
Dans l’attente de votre retour – nous sommes dans une situation d’urgence sanitaire –, je vous prie de recevoir, Madame l’Ambassadrice, l’assurance de mes respectueuses salutations.

Président du Comité de Soutien F.L.A
XXXXXXX

10 reactions to O.Lugassy-Ambash's cruel story : 14 year old French-Israeli girl's life ruined by Israeli Welfare

Simon Holzman

Alain Kleinmann, artiste peintre :

Le 19 janv. 2018 à 16:23, alain kleinmann a écrit :

je suis atterré par les documents que tu m'envoies et par le sadisme et la cruauté qui sont maintenant infligés à O. Ambash. Tout cela rajoute encore à la terrible et douloureuse histoire de cette famille… Je ne sais trop quoi faire. La seule idée qui me soit venue à l'esprit est peut-être de contacter T., la fille de ... (qui est la personne que je connaisse la plus à même, si elle est convaincue, à "bouger quelque chose" en Israël.). Je ne la connais pas bien, mais l'avais rencontrée à l'occasion du projet de Musée à Haïfa. Tu peux tout de même te recommander de moi. Voici ses coordonnées : ...
J'espère que cet acharnement judiciaire trouvera vite une issue favorable, ou c'est à désespérer de tout ! Alain    
 

Clément Vaturi, ingénieur :

De : Clement Vaturi
Date : 22 janvier 2018 00:46:01 UTC+01:00

Je m' imagine la détresse de cette maman confrontée à l'affligeant état de santé de son enfant et à une telle obstination administrative. Ceci est incompatible avec les valeurs d' Israël. L'hypocrite silence politique des autorités
locales et françaises est inacceptable et frise la non-assistance. 
Puisse toutes vos démarches réveiller les consciences et mettre un terme à cette triste saga.

Jean-Pierre Lledo, cinéaste :

De : Jean-Pierre LLEDO
Date : 19 janvier 2018 10:48:18 UTC+01:00

C est épouvantable !
On a envie de chialer à chaque ligne
On va diffuser
Tu as le doc en hébreu ?
Faudrait avertir les journalistes qui ont fait des articles ou émissions tv... c est le plus efficace…
Moi en dehors de ton mail que j'ai renvoyé ''a tous''
j ai envoyé a pres de 70 personnes ciblées
On reste en contact
Jp

Amit Davidoff, journaliste

Le 6 janv. 2018 à 15:18

Merci pour ces infos. Bien sûr je vais diffuser ! Et écrire un nouvel article. C'est révoltant !
Le traitement judiciaire de l'Affaire Daniel Ambash, l'acharnement sur ses compagnes et ses enfants mineurs sont une honte pour l'État d'Israel, un scandale indigne de sa démocratie.
Non contents d'avoir condamné un innocent à 26 ans d'emprisonnement, non contents d'avoir manipulé femmes et enfants par des interrogatoires violents, des chantages, des menaces dignes d'un régime totalitaire, non contents d'avoir psychologiquement détruit I. Ambash, forcé, à l'âge de 14 ans, à commette un terrible faux témoignage contre son père, aujourd'hui les autorités israéliennes (police, services sociaux, l'association Re'ut) s'acharnent sur une jeune fille de 14 ans, franco-israélienne, O.Lugassy-Ambash? 
Alors qu'elle se trouvait sous la responsabilité/ tutelle des services sociaux (Revacha) et de l'association mandatée (Re'ut), O. Lugassy-Ambash, a fui les maltraitances subies dans son internat, a disparu 3 jours et s'est faîte sauvagement agressée. Agression qui a eu pour conséquences une hémiplégie du côté gauche, de multiples interventions chirurgicales successives, son handicap actuel (incapacité à marcher, à parler). 
Comment réagissent la police, les services sociaux, l'association Re'ut ? ils classent sans suite la plainte pour agression qu'a déposé la mère (dossier clos sans enquête préalable au prétexte qu'il n'y a pas eu crime alors que l'enfant a été retrouvée inanimée dans la rue, le corps couvert de bleus et de brûlures de cigarettes, de forts soupçons de viol). Ils empêchent tous contacts entre la jeune fille et sa mère alors que l'enfant hospitalisée réclame la présence de sa mère et que le Juge des Affaires familiales autorise les visites. Ils interdisent aux médecins d'informer la mère sur l'état de santé de son enfant et de lui communiquer son dossier médical, ils la menacent d'arrestation si elle pénètre l'hôpital. Le monde à l'envers ! 
Jusqu'à quand l'impunité des véritables coupables dans l'Affaire Ambash?
Amit


Georges-Elia Sarfati, philosophe, psychanalyste :

Le 6 janv. 2018 à 22:04, Georges Sarfati a écrit :

je pense qu'il faut porter plainte contre l'assistante sociale:
1. sur le motif:  c'est du harcèlement
2. préciser que selon les faits, la situation ne justifie pas une telle attitude: au nom de quoi s'oppose t'elle à la présence de la mère auprès de sa fille, dans une situation où la petite est souffrante? de la part d'Ilana il n'y a aucune atteinte à l'ordre public
3. ce que fait cette assistante sociale est de l'ordre de l'abus de pouvoir.
4. autre chose: elle a cachée ce qui est arrivé à la petite, c'est inadmissible. En tant que mère, Ilana a le droit de connaître la vérité: elle a entendu dire que son enfant avait subi des maltraitances, ce qui est très grave, il faut exiger la vérité entière, ils ont certainement eux mêmes des choses à cacher,
5. il faut enfin exiger une enquête sur ce qui est arrivé à la petite, il y a là la base d'une plainte contre l'institution qui en était responsable.
Comment va-t-elle après sa dernière opération?
G-E

Ophrah Zelmati, éditrice et Asher Zelmati, coach :

De : Ophrah ZelmatiDate : 22 janvier 2018 19:13:02 UTC+01:00

Nous n'avons pas de mots pour décrire notre horreur et notre indignation après avoir pris connaissance de l'histoire atroce de la jeune Odèle. Nous sommes effondrés d'apprendre qu'une jeune adolescente ait pu ainsi être violée et torturée alors qu'elle dépendait d' une institution d’État israélienne, avec la complicité de la Police et des Services sociaux qui, au lieu d’affronter leurs responsabilités, persistent à mettre en danger la vie de la jeune fille. Nous sommes horrifiés de constater que la police ait pu ignorer la plainte déposée légalement dans ses locaux, que les services sociaux aient étouffé l'histoire et empêchent la maman d'Odèle d'aider sa jeune fille et d’accéder au dossier. Est-il acceptable que le Consulat de France à Jérusalem refuse de venir en aide à des citoyens français ? Nous considérons cela inadmissible dans des pays démocratiques et engagés par la charte des Droits de l’homme comme la France et comme Israël. 
Ophrah et Asher.

Jessica Dembo, peintre, cinéaste:

Le 6 janv. 2018 à 18:18, Jessica Dembo a écrit :

C'est épouvantable! L'acharnement sur la famille Ambash n'a-t-il  donc pas de fin ? Jusqu'à quant tant d'injustice? Que veulent les services sociaux : anéantir O. Lugassy-Ambash, jeune fille de14 ans qui vient d'être atrocement agressée, qui vient de subir trois interventions chirurgicales, qui ne se déplace plus qu'en chaise roulante ? Comment l'État d'Israel peut-il couvrir tant d'inhumanité envers une enfant et sa mère, tant de corruption entre la police et les services sociaux, tant de dénis de droit ? Ce qui se passe dans notre pays est indigne et scandaleux !
Jessica

 

Nicole et Barak Bard, vidéastes:

Le 25 janv. 2018 à 13:34, Barak Bard a écrit :
MERCI DE BIEN VOULOIR LIRE TOUTE LA  PAGE CI-DESSOUS , DE DIFFUSER ET DE REAGIR!!! CETTE SITUATION EST D'UNE TRISTESSE A EN PLEURER, INTOLERABLE EN ERETZ ISRAEL!!!
NIcole et Barak BARD

Life of O. Ambash, French-Israeli teenager, ruined by Welfare Authority

Simon Holzman

On July 4th, 2011, the welfare services took O. Ambash from her parents' home, her entire family arrested and her father imprisoned. The French and Israeli girl was 8 when she was taken to a welfare institution.

The mother, Ilana, had to fight for years to get permission to visit her six minor children, all of whom were taken to welfare institutions, and to talk to them on the phone once a week.

In September 2015, Ilana was forced to travel to France for a treatment of I., one of her sons, who suffered severe post-traumatic stress disorder following police investigations and abuse by welfare institutions for four years. Ilana and her son lived in France for nine months. The welfare took the opportunity to organize, in the absence of Ilana and without her knowledge, a hearing in court. As a result of the discussion in her absence, her parental right, her guardianship regarding her three small daughters, who are still in welfare institutions, was revoked. The judge ruled that there shall not be any direct or indirect contact between the father or the mother and the minors.

While she was in France, whenever Ilana tried to get her daughter on the phone, the social workers shrugged off responsibility and referred her to the welfare officer who hung up the phone every time she called. The social workers told O, who was only 12 years old, that her mother abandoned her and even erased her from her identity card.

Since the separation of Ilana from her children, in 2011, Ilana was particularly worried about her daughter O, who had a medical problem requiring regular hospital monitoring. The social workers of the welfare did not take O for medical follow-up for three years!

When O was 14 years old she fled twice from the institutions in which she was placed after  complaining of suffering and being in an improper and dangerous relationship with the welfare officials and the other workers of the institution. 

Ilana has recordings of conversations supervised by a social worker, in which O cries to Ilana and says: "Mother this place is hell! Really hell!"

In another conversation: "Have you ever heard of a little girl who wants to commit suicide?    I want to commit suicide in the shower."

When O escaped for the second time, she was found three days later, on May 17th, 2017, in a settlement  next to Jerusalem, some 200 kilometers far from the institution she was interned in, lying on the ground when she was unconscious, and her entire body was full of bruises. 

The hospital immediately gave her an AIDS vaccine. When O woke up, with a hemiplegia on her left side, she needed a wheelchair because she could not stand or walk or speak.

On June 7th, 2017, one of Ilana's eldest daughters informed her that O had been hospitalized for a week and a half already and urgently had to undergo a dangerous operation on her head and spinal column. The welfare officer did not inform Ilana, and to this day refuses to give the mother information about what happened to her daughter from the day she fled the closed institution until she was in such a difficult situation.

Ilana immediately arrived at the hospital and quickly informed the doctors about the fact O was hemophiliac. If they hadn’t been informed, O. could have died during the operation. A little later, the social worker shouted at Ilana in the corridors of the department and called for the guards to chase her away.

The welfare officer was not afraid to approve a very complicated and dangerous surgery - without the mother's knowledge.

The welfare officer forbade Ilana to approach her daughter O before and after the operation, forbade her to speak to her on the phone or to contact her in any way.

* It should be noted that Ilana checked an expert medical consultant who could provide the best treatment in the condition of O and where it would be recommended to do the operation, and he said that no doubt she should be transferred to Schneider Children's Medical Center, which is qualified and specialized in what  O needs. The legal guardian and the welfare officer objected strongly to transfer O to Schneider Children's Hospital and slandered the mother in court with documents that mislead the judge.

The surgery was scheduled for Wednesday, June 14th, between 8:00 and 12:00 am at Hadassah Ein Kerem Hospital in Jerusalem.

At 11:00 am, the surgery had not yet started, since O's legal guardian was not present at the hospital and was not available on the phone, and forgot to sign the consent to the operation. The operation of the head and spine, which was urgent, delicate and extremely dangerous, took place between 11:45 and 15:45.

On the day of the operation, Ilana waited in the corridors of the hospital as close as possible to her daughter, when no welfare officer or legal guardian came to accompany O, 14 years old, in this difficult situation.

After the surgery, and in the absence of the social workers of the welfare officer, Ilana stayed all night at O's bed.

O, who vomited blood and suffered from severe headaches, was calmed by morphine and her mother's presence.

On Thursday, June 15th, at 9:00 am, the welfare officer arrived at the hospital and expelled Ilana with shouting and violence from the room in front of her daughter, O, who told the welfare officer : "Why and where were you yesterday during my operation?"

The welfare prevented the transfer of medical documents to Ilana, as well as the police report on the signs of the recent abuse O had gone through.

The only document that Ilana obtained from the hospital is a psychological medical report which tells us that O said that she ran away from the boarding school because they had hurt her, and when she heard a police car she started to run away in panic because she was afraid that she would be caught and taken back to boarding school and then she fell to the ground.

Until the moment she fell and until she was found three days later, beaten all over her body and with a burn wound on the palm of her hand – we do not know what kind of abuse she had suffered, how and by whom.

Since O's  first surgery, her mother is forbidden to have any contact with her. The social worker and the welfare officer made sure to banish Ilana from the hospital, and gave instructions to the hospital's guards not to allow the mother to enter the hospital.

The mother submitted requests to court, and they decided that the welfare officer would arrange supervised meetings once a week, but unfortunately, the welfare officer was careful systematically not to answer Ilana's phone calls, and when Ilana called from other telephones she would first answer and hang up the phone as soon as Ilana identifies, or immediately after she slams Ilana with angry and humiliating shouts.

O asked her mother to accompany her during this difficult period, and her older sisters supported this request. But the welfare officer and the social worker make sure to cause frustration, anxiety and despair to the young girl.

On July 19th, 2017, O had to undergo another operation because the former apparently did not succeed...O then needed rehabilitation in Alin Hospital and additional help...

During these four critical months, the welfare officer allowed Ilana only one visit, in the hospital, under the supervision of a social worker and for only half an hour (!) with the prohibition to inquire about her family. 

On Januar 4th, 2018, O had to undergo her third complicated and dangerous three hour surgery. After lawyer Yossi Nakar had requested it from the Judge, Ilana was allowed to spend one hour with her daughter, in the hospital, before surgery. 

 Shuli Garson, responsible of the Ambash children in the Welfare, called lawyer Yossi Nakar and  threatened to have Ilana Ambash,, mother of O, arrested if she approaches her daughter after surgery . Shuli Gershon also prohibited the nurses and the doctors from communicating any medical information to the mother.

5/1/18, Denis Champêtre  

Le 4 juillet 2011, les services sociaux ont retiré l’enfant de la maison de ses parents, lorsque toute sa famille a été arrêtée et que son père a été emprisonné. La fille, franco-israélienne, avait 8 ans lorsqu'elle a été emmenée dans un établissement des services sociaux.

La requérante a dû se battre pendant des années pour obtenir la permission de rendre visite à ses six enfants mineurs -tous enfermés dans des institutions des services sociaux- et le droit de leur parler au téléphone une fois par semaine.

En septembre 2015, la requérante a été contrainte de se rendre en France pour soigner I., l'un de ses fils, qui souffrait de graves troubles de stress post-traumatique suite aux enquêtes policières et aux abus subis durant quatre ans dans les institutions sociales. La plaignante et son fils ont vécu neuf mois en France.

Les Services Sociaux ont profité de ce séjour pour organiser, en l'absence de la requérante et à son insu, une audience devant le tribunal qui a abouti à la révocation de son droit parental et de sa tutelle pour ses trois filles mineures, qui se trouvent toujours dans des institutions des services sociaux. Le juge a statué qu'il n'y aurait aucune relation directe ou indirecte entre la mère et ses enfants mineurs.

Durant son séjour en France, chaque fois que la plaignante tentait d'appeler sa fille au téléphone, les assistantes sociales lui passait leur responsable qui, elle, lui raccrochait systématiquement au nez. Les travailleurs sociaux ont raconté à O., qui n'avait alors que 12 ans, que sa mère l'avait « abandonnée », et même « rayée de sa carte d'identité ».

Depuis la séparation de la requérante avec ses enfants en 2011, elle était particulièrement inquiète pour sa fille, O. qui avait des problèmes médicaux (hémophilie et fragilité cardiaque) qui nécessitaient un suivi régulier. Or les travailleurs sociaux ont négligé ce suivi médical et n’ont pas emmené O. chez un médecin pendant trois ans.

O. alors âgée de 14 ans, a fui à deux reprises les institutions où elle était placée, se plaignant d’y souffrir et de subir, depuis des années, des traitements inappropriés et dangereux de la part des éducateurs et des assistantes sociales.

La  requérante est en possession d’enregistrements de conversations téléphoniques avec sa fille, supervisées par un travailleur social, dans lesquels O. pleure en disant à sa mère, « Maman, c'est l'enfer ici! ». Dans une autre conversation: "As-tu déjà entendu parler d'une petite fille qui veut se suicider dans la douche? »

Lors de sa deuxième fugue, O. n’a a été retrouvée que trois jours plus tard, le 17 mai 2017, dans une localité située à 200 kilomètres de son pensionnat, gisant sur le sol, inconsciente, le corps entier couvert d'ecchymoses.

Lorsqu'elle s'est réveillée, l’hôpital a diagnostiqué une hémiplégie du côté gauche, elle avait besoin d'un fauteuil roulant ne pouvant plus se tenir debout, marcher et à peine parler. L'hôpital lui a immédiatement administré un vaccin anti-Sida .

Le 7 juin 2017, l'une des filles aînées de la requérante l'a informée qu'O. était hospitalisée depuis une semaine et demie et qu'elle devait de toute urgence subir une opération dangereuse au niveau du crâne et de la colonne vertébrale. La responsable des services sociaux n'a pas informé la mère et refuse, à ce jour, de lui dire sur ce qui est arrivé à sa fille depuis le jour où elle a fui l'institution jusqu'à ce qu'on la retrouve dans de telles conditions.

La requérante est immédiatement arrivée à l'hôpital pour informer les médecins que son enfant était hémophile. Le médecin l’ignorait et a répondu à la mère qu’O. aurait pu mourir durant l’intervention chirurgicale s’il n’avait pas été prévenu. C’est alors, dans les couloirs, que l'assistante sociale a hurlé sur la mère et l’a faite chasser de l’hôpital par les vigiles.

L'assistante sociale ne craignait pas d'autoriser un acte chirurgical délicat et dangereux - à l'insu de la mère.

La tutrice légale a interdit à la requérante d'approcher sa fille O. avant et après l'opération,  elle lui a interdit de lui parler au téléphone ou de la contacter de quelque façon que ce soit.

Il convient de noter que le requérante s’est renseignée auprès d’autres experts médicaux et il lui a été fortement recommandé de transférer sa fille à l'hôpital Schneider, qualifié et spécialisé. Les tuteurs légaux et le Tribunal se sont fermement opposés au transfert d'O. à l'hôpital pour enfants Schneider,  la mère a été diffamée dans des documents juridiques ce qui a induit le juge en erreur.

L'opération était prévue le mercredi 14 juin entre 8h et 12h à l'hôpital Hadassah Ein Kerem de Jérusalem.

À 11h, l'opération n'avait pas encore commencé du fait de la tutrice légale d'O.  absente de  l'hôpital, injoignable au téléphone, elle avait oublié de signer l’autorisation légale d’opérer. L'opération de la tête et de la colonne vertébrale, urgente, délicate et extrêmement dangereuse, a eu lieu entre 11h45 et 15h45.

La requérante a attendu, le jour de l'opération, dans les couloirs de l'hôpital, le plus près possible de sa fille, alors qu'aucun représentant des services sociaux ou de la tutrice légale ne s'est donné la peine d'accompagner O. dans cette situation difficile.

Après l'opération, et en l'absence des travailleurs sociaux la requérante a passé la nuit au chevet de sa fille..

O., qui vomissait du sang et qui souffrait de violents maux de tête, était calmé par la morphine et la présence de sa mère.

Le lendemain, jeudi, 15 Juin 2017, 9h00, l’assistante sociale a débarqué et a entrepris d’expulser, à grands cris, de la chambre de sa fille la requérante. O. s’est plainte et a rétorqué « Où étais-tu pendant mon opération? »

Les services sociaux ont empêché le transfert des documents médicaux à la requérante ainsi que le rapport de police sur les récents abus dont O. a été victime.

Le seul document qu'Ilana a obtenu de l'hôpital est un rapport médical psychologique qui mentionne qu’O. a dit « s'être enfuie de l'internat parce qu'ils l'avaient blessée et que, entendant une voiture de police, elle a commencé à courir par peur d’être rattrapée et ramenée à l'internat, après quoi elle est tombée à terre. »

Entre le moment où elle a chuté jusqu'à ce qu'elle ait été retrouvée, trois jours plus tard, frappée, le corps couvert de bleus et de brûlures de cigarettes, on ne sait pas quels abus elle a subis, ni comment ni par qui.

D’août 2015 jusqu'au jour de l'opération d'O. en juin 2017, la requérante n'a eu aucun contact avec sa fille qui, pourtant, avait besoin d'elle à un moment aussi critique. Les tuteurs légaux et les assistantes sociales ont veillé à bannir Ilana de l'hôpital et ont donné l’instruction de lui en interdire l’entrée, sous menace d’arrestation.

Requête auprès du Juge des affaires familiales par l'intermédiaire de X.X , son avocat, d’une visite hebdomadaire ; ce qui a été accordé à la requérante. Bien que le tribunal a statué et que l'assistante sociale devrait organiser des rencontres supervisées une fois par semaine , outre donc la décision du juge, l'assistante sociale a systématiquement omis de répondre aux appels téléphoniques de la requérante et, lorsqu’elle la joignait d’un autre téléphone que le sien, on lui raccrochait au nez aussitôt qu'elle s'identifiait, ou après avoir été agressée verbalement.

O. a demandé à sa mère d’être à son chevet durant cette période difficile, et ses sœurs plus âgées ont soutenu cette requête. Mais malgré l’anxiété de la mineure les services sociaux se sont montrés inflexibles.

Le 17/7/1917, O. a dû subir une deuxième opération parce que la première n'avait apparemment pas réussi à décomprimer la tension dans ses cervicales. O. avait besoin d'une réhabilitation à l'hôpital Alin et d'une aide supplémentaire.

Il est possible que si les assistantes sociales et les tuteurs légaux avaient accepté de transférer O. à Schneider, cela ne se serait pas produit.

Pendant ces quatre mois critiques, l'assistante sociale a permis à la requérante une seule visite à l'hôpital, sous la supervision d'un travailleur social et pendant une demi-heure seulement, avec interdiction de communiquer à sa fille la moindre information sur d’autres membres de la famille.

Le 4 janvier 2018, O. a du subir une troisième opération compliquée et dangereuse - 3 heures d’intervention chirurgicale.

Après une requête au tribunal en référé par l'avocat X.X, engagé par la mère, la requérante a été autorisée à passer une heure, sous supervision, avec sa fille, à l'hôpital, avant l’opération.

Shuli Gerson,  la responsable des services sociaux pour les enfants Ambash sous tutelle, a appelé l'avocat X.X et a menacé de faire arrêter Ilana Ambash si elle s'approchait de sa fille après l'opération.

ב -4 ביולי 2011 שירותי הרווחה הוציאו את א' אמבש מבית הוריה, כשכל משפחתה נעצרה ואביה נכלא. הילדה היתה בת 8 כאשר נלקחה למוסד של הרווחה.

האם, אילנה, הייתה צריכה להילחם במשך שנים כדי לקבל רשות לבקר את 6 ילדיה הקטינים, שכולם נלקחו למוסדות של הרווחה, ועל מנת לדבר איתם בטלפון פעם בשבוע.

בספטמבר 2015 נאלצה אילנה לנסוע לצרפת כדי לטפל ב-מ', אחד מבניה, שסבל מהפרעות פוסט-טראומטיות חמורות בעקבות חקירות המשטרה והתעללויות במוסדות הרווחה במשך 4 שנים. אילנה ובנה התגוררו בצרפת במשך 9 חודשים. הרווחה ניצלה את ההזדמנות לארגן, בהיעדר אילנה וללא ידיעתה, דיון בבית המשפט. בעקבות הדיון בוטלה זכותה ההורית, אפוטרופסות, בנוגע לשלוש בנותיה הקטנות שעדיין מוחזקות במוסדות הרווחה. השופט קבע איסור קיום קשר ישיר או עקיף של האב או של האם עם הקטינות.
במשך שהייתה בצרפת, בכל פעם שאילנה ניסתה להשיג את בתה בטלפון, העובדות הסוציאליות התנערו מאחריות והפנו אותה לפקידת הסעד שניתקה לה את הטלפון בכל פעם. העובדות הסוציאליות סיפרו לא', בת ה -12, שאמה נטשה אותה ואף מחקה אותה מתעודת הזהות שלה.

מאז שהפרידו את אילנה מילדיה, בשנת 2011, אילנה דאגה במיוחד לבתה א', שהייתה עם בעיה רפואית הדורשת מעקב שוטף בבית החולים. העובדות הסוציאליות של הרווחה סרבו לקחת את א' למעקב הרפואי הנדרש - במשך שלוש שנים !
א' בת ה-14 ברחה פעמיים מהמוסדות שבהם היא נכלאה, אחרי שסבלה והתלוננה במשך שנות שהותה על יחס בלתי הולם ומסוכן כלפיה מעובדי המוסד ונציגי רווחה. לאילנה הקלטות של א' משיחות בפיקוח של עובדת סוציאלית, בהן א' בוכה לאילנה ואומרת: "אמא זה גיהנום פה ! גיהנום !"
ובשיחה אחרת: "שמעת פעם על ילדה קטנה שרוצה להתאבד ?! רוצה להתאבד במקלחת !"

בבריחה השנייה, מצאו את א' רק אחרי שלושה ימים, ב- 17 במאי 2017, בישוב מרוחק כ-200 ק"מ מהמוסד הסגור, שרועה על הארץ, כאשר היא מחוסרת הכרה, וכל גופה מלא בחבורות. בבית החולים קיבלה מיד חיסון נגד איידס. כשהתעוררה, עם 'המיפלגיה' בצדה השמאלי, היא הזדקקה לכסא גלגלים כיוון שלא יכלה לעמוד או ללכת והתקשתה מאד בדיבור. ב -7 ביוני 2017, אחת מבנותיה הגדולות של אילנה הודיעה לה שא' נמצאת בבית החולים כבר שבוע וחצי, ועליה לעבור ניתוח מסוכן בראש ובעמוד השידרה באופן בהול. פקידת הסעד לא הודיעה על כך לאילנה ועד עצם היום הזה מסרבת להעביר לאם מידע אודות מה שקרה לבתה מיום שברחה מהמוסד הסגור ועד שנמצאה במצב קשה כל כך.

אילנה הגיעה מיד לבית החולים ומיהרה לידע את הצוות הרפואי שבתה סובלת מקרישת דם, הרופא אמר לאילנה שאם היא לא הייתה מודיעה להם על כך, א' הייתה עלולה למות ח"ו בניתוח. קצת אחר-כך, העו"ס צעקה על אילנה במסדרונות המחלקה וקראה לשומרים לסלקה משם.

פקידת הסעד לא חששה לאשר ניתוח מסובך ומסוכן מאד - ללא ידיעתה של האם.. פקידת הסעד אסרה על אילנה להתקרב לבתה א' לפני ואחרי הניתוח, אסרה עליה לדבר איתה בטלפון או ליצור קשר איתה בצורה כלשהי.

*לציין שאילנה בדקה עם יועץ רפואי מומחה לגבי מצב א' והיכן מומלץ לנתחה, והוא אמר שללא ספק להעבירה לבית החולים שניידר שמוכשר ומתמחה במה שהייתה זקוקה לו א'. האפוטרופוס לדין ופקידת הסעד התנגדו בתוקף להעביר את א' לבית חולים שניידר והשמיצו את האם במסמכים לבית משפט המטעים את דעת השופט.

הניתוח נקבע ליום רביעי, 14 ביוני בין השעות 8.00 עד 12.00 בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.
בשעה 11:00 בבוקר, הניתוח עדיין לא התחיל, כיוון שהאפוטרופוס של א', לא נכחה בבית החולים ולא הייתה זמינה בטלפון, ושכחה לחתום על ההסכמה לניתוח. הניתוח של הראש ושל עמוד השדרה, שהיה דחוף, עדין ומסוכן ביותר, התקיים לבסוף בין השעות 11:45 עד 15:45. אילנה ביום הניתוח המתינה במסדרונות של בית החולים, קרוב ככל האפשר לבתה, כאשר אף נציגות רווחה או אפוטרופסות לא טרחו להגיע ללוות את א' במעמד קשה זה. לאחר הניתוח, ובהיעדר העובדות הסוציאליות של הרווחה, אילנה נשארה כל הלילה ליד מיטתה של א'. א', הקיאה דם וסבלה מכאבי ראש עזים, נרגעה על ידי מורפיום ונוכחותה של אמה. ביום חמישי, 15 ביוני, בשעה 9:00 בבוקר, הגיעה פקידת הסעד לבית החולים וגירשה את אילנה בצעקות ואלימות מהחדר, לעיני בתה א', שאמרה לפקידת הסעד בנזיפה: "למה ? ואיפה את היית אתמול בניתוח שלי ?!"

הרווחה מנעה את העברת המסמכים הרפואיים לאילנה וכן את דו"ח המשטרה על סימני ההתעללויות הטריים שנמצאו בא'. במסמך היחידי שהצליחה אילנה להשיג מבית החולים, דו"ח רפואי פסיכולוגי, ניתן ללמוד כי א' סיפרה שברחה מהפנימייה כיוון שהם פגעו בה בנפש, וכאשר שמעה ניידת משטרה רצה בבהלה כי פחדה שיתפסו אותה להחזירה לפנימייה, ונפלה. מרגע שנפלה ועד שנמצאה שלושה ימים אחרי, מוכה בכל גופה ועם כוויה בכף יד – לא ידוע איזו התעללות עברה, איך ועל ידי מי. מיום הניתוח של א' אוסרים על האם כל קשר עם בתה א' שזקוקה לה בזמן קריטי שכזה. העו"ס ופקידת הסעד דאגו לסלק את אילנה מבית החולים, ונתנו הוראה לשומרים של בית החולים לא לאפשר לאם כניסה לביה"ח.. האם הגישה דרך עורך דינה בקשות לבית המשפט, שקבע שפקידת הסעד תסדר פגישות בפיקוח פעם בשבוע, רק שלמצער – פקידת הסעד מקפידה לא לענות לאילנה באופן שיטתי, וכאשר אילנה מתקשרת מטלפונים אחרים והיא עונה, מיד כאשר אילנה מזדהה, מנתקת לה פקידת הסעד את הטלפון בגסות או מיד אחרי שמטיחה באילנה שלל צעקות נרגזות ומבזות..
א' ביקשה שאמה תלווה אותה בתקופה קשה זו, ואחיותיה הגדולות תומכות בבקשה זו. אך פקידת הסעד והעוזרת הסוציאלית דואגות לגרום לקטינות תסכול, חרדה וייאוש.
בתאריך 19/7/17 נערך ניתוח נוסף ל א' מכיוון שהראשון ככל הנראה לא הצליח... ייתכן שאם לא הייתה מתעקשת פקידת הסעד והאפוטרופא לדין לא להעבירה לשניידר, זה לא היה קורה...מעתה תזדקק א' לשיקום בביה"ח אלין ולעזרים נוספים...

במשך ארבעה חודשים קריטיים אלה, פקידת הסעד קבעה לאילנה ביקור אחד בלבד עם א', בבית החולים, בפיקוח עו"ס ולחצי שעה בלבד (!) עם איסור לדבר על המשפחה שלה או להתעניין בשלום אביה, ומאז אותו ביקור היא ממשיכה לא לענות לטלפונים של אילנה ולעורך הדין ולא מאפשרת ביקור נוסף.

ביום 4 לינואר 2018 א' עברה את הניתוח השלישי המסובך והמסוכן שלה. 3 שעות של ניתוח.
אחרי שעו"ד האם, יוסי נקר, הגיש בקשה לשופט הנוער, הסכימה פקידת הסעד, שולי גרסון, לאפשר לאילנה ביקור עם בתה א', לשעה ועם פיקוח. לפני הניתוח. מוקדם בבוקר.
שולי גרסון פקידת הסעד התקשרה לעו"ד יוסי נקר ואיימה שתזמין משטרה לאילנה אם תתקרב לבתה אחרי הניתוח.
שולי גרסון גם הורתה לצוות הרפואי לא לתת לאילנה גישה למידע רפואי על בתה.

5/1/18
דניס שמפטר
 

Lawyer Yossi Nakar, Facebook, 4/1/18

 

GLZ Radio, Israel, 7/1/18

Omission : a 14 year old boarding school girl was finally found, unconscious, 3 days after she had run away from welfare's boarding school. Her body was full of  bruises and cigarette burns, significant suspicion of rape. Who is responsible for her fate? Her mother calls for help in a conversation with journalist Yael Dan, on GLZ radio, in which police and welfare responses are exposed. Policeman says " social welfare, a few hours after the mother's complaint, told us to close the case because nothing criminal had happened. " 

Radio GLZ,  Israel 7/1/18

Omission : une pensionnaire de 14 ans retrouvée, inconsciente, 3 jours après qu'elle se soit enfuie de l'internat où l'avaient placées les Services Sociaux. Son corps était couvert de bleus et de brûlures de cigarettes, suspicion significative de viol. Qui est responsable de son sort? Sa mère appelle à l'aide dans une conversation avec la journaliste Yael Dan, sur la radio GLZ. Les services sociaux et la police sont invités à répondre.Le policier dit que "les Services Sociaux, quelques heures après que la mère ait porté plainte, ont donné orde de clore le dossier car rien de criminel ne s'était produit ".

מחדל: ילדת פנימיה נמצאה ללא הכרה עם כוויות סגריות וחשד לאונס

הילדה נעדרה במשך כ-3 ימים, וכשסוף סוף נמצאה - גופה היה חבול בכוויות מסיגריות וחשד משמעותי לאונס. מי אחראי לגורלה? אמה קוראת לעזרה בשיחה עם יעל דן, בה נחשפות תגובות המשטרה והרווחה.

 

Lawyer Yossi Nakar, Facebook, 8/1/18

Now it becomes clear to us why Jerusalem's ministry of welfare was on its hind legs to prevent a meeting between the mother and her daughter in the hospital, before and after the operation. As I wrote, the girl was very badly hurt when she was taken in custody and the social services were in charge of her. We are talking about a terrible physical and mental injury and to make it yet worse even cigarettes were extinguished on the skin of the minor.

When the mother was informed about this crime she immediately went to the Moriah Police Station in Jerusalem to file a complaint, on 13.6.17 at 21:33 (PELE 257930/2017)

Such a complaint was supposed to shake the foundations and to cause the police to investigate and check every possible direction. But a corrupt police that receives orders from the ministry of welfare and / or acts in symbiosis with the welfare immediately closes the complaint, claiming there is "no guilt", rather than trying to locate the perpetrators and prosecute them, rather than locating those who are responsible for hurting the girl so badly when the ministry of welfare was in charge of her well-being. 

Not even the least investigative action was taken. The closing of the complaint was made by Superintendent Shadi Abu Tarif, the commander of the Moriah Police Investigation Office, a few hours after the complaint had been filed on June 14th, 2017 (in the morning)

Because the welfare victims do not have as strong a lobby in the media, as for example the victims of Alon Kastiel (and rightly so) who turned the media into cries of pain. 

The prevention of meeting with the mother so far has managed to prevent the full disclosure of the truth, since this prevented her from receiving information on the extent of the harm that was done to the minor, taken in custody and being taken care of by the ministry of welfare. Only yesterday, at random, did the mother learn from a slip of the mouth of a relative who had previously denied information about the severity of the damage done to the minor and the sufferings she went through. That's how it is

Maintenant, il apparait clairement pourquoi les services sociaux de Jérusalem ont tout fait pour empêcher une rencontre à l'hôpital, entre la mère et sa fille, avant et après son intervention chirurgicale. Comme je l'ai écrit, l'adolescente a été grièvement blessée lorsqu'elle a fugué du pensionnat où l'on placée ses tuteurs, les services sociaux. C'est une terrible atteinte, physique et mentale ; sa peau était couverte de bleus et de brûlures de cigarettes. Lorsque la mère l'a appris elle a immédiatement été porté plainte au commissariat de police Moriah, à Jérusalem, le 13.6.17 à 21: 33 (PELE 257930/2017). Une telle plainte aurait du ébranler les fondations et pousser les policiers à enquêter dans toutes les directions. Mais des forces de police corrompues par les instructions des services sociaux/ ou par solidarité symbiotique ont clos le dossier, arguant qu'il n'y a avait pas eu crime, au lieu de pourchasser les coupables et de les traduire en justice. Aucune mesure d'enquête, même la plus minimale, n'a été engagée. La clôture du dossier a été faîte par le surintendant Shadi Abu Tarif, commandant du Département des enquêtes de police Moriah quelques heures après la plainte, le 14/06/17 (au matin). Certes les victimes des services sociaux ne forment pas un lobby puissant comme ceux que soutiennent les médias, comme, par exemple, les victimes d'Alon Kastiel qui ( à juste titre) se servent des médias pour crier leur douleur. Avec une mère tenue à distance et au secret on peut éviter la divulgation de la vérité, on peut l'empêcher d'obtenir les informations concernant la gravité des abus subis par son enfant alors qu'elle se trouvait sous le tutelle des services sociaux. Ce n'est qu'hier, par hasard, que la mère a appris de la bouche d'une parente qui avait précédemment niée cette information, la gravité des dommages et les souffrances endurées par la mineure (probablement viol). C'est ainsi.

MAJDI FORUM, REHOV WEIZMAN 130, KFAR SABA

Simon Holzman

FB_IMG_1508654623437.jpg
 

Majdi Forum invites the "Ambash Ladies".

Save the date : Friday, 27.10.17 at 14:00, 

We will hear their story .

Four friends living together, loving the same man, Daniel Ambash, their common partner .
They are fighting to release Daniel Ambash, unjustly jailed because of his family framework.
At the meeting, the discussion will focus on equal rights of women in the State of Israel : are they allowed to choose their own way of life ?

What does the law determine regarding non conventional family frameworks ?

speakers: The 'Ambash Ladies', Prof. Esther Herzog Ben-Tal, lawyer Yossi Nakar

Majdi Forum invite les "Ambash Ladies".

Réservez la date : Vendredi 27.10.17 à 14h00.

Nous écouterons leur histoire.

Quatre amies vivant ensemble, aimant le même homme, Daniel Ambash, leur partenaire commun.
Elles se battent pour libérer Daniel Ambash, injustement emprisonné à cause de son cadre familial.
Lors de la réunion, la discussion portera sur l'égalité des droits des femmes dans l'Etat d'Israël, sont -elles autorisées à choisir leur propre mode de vie ?

Que dit la loi des cadres familiaux non conventionnels ?

 intervenants : The 'Ambash Ladies', Prof. Esther Herzog Ben-Tal, l'avocat Yossi Nakar

 
Forum Majdi: Ambash LAdies, Oct. 2017.png

Video of Ambash Ladies invited for a conference in Majdi Forum, Kfar Saba, October 2017


Majdi Forum, Ambash Ladies, Esther Herzog Ben-Tal.png

צפה ב-'איך סטיות מיניות של עיתונאים מובילות לשפיכות דמים / נשות אמבש' ב-YouTube

Simon Holzman

Journalists and police officers personally brought to justice, accused of treachery (revealing defense secrets), corruption, rape, peddle rumors in the Media against the Ambash  Family, before the trial started, without bringing the world proof, YouTube, October 2017

Avant que ne débute le procès, des journalistes et policiers, personnellement mis en cause par la justice, accusés de traitrise ( révélation de secrets défense ), de corruption,  de viols,  colportent des rumeurs dans les Médias contre la famille Ambash sans apporter la moindre preuve, YouTube, Octobre 2017

The Ambash Ladies interviewed, in their home, by journalist, Amnon Levy , famous program "True Faces" on Israeli Channel 10, June 2017

Simon Holzman

Behind-the-scene pictures of the program "True Faces", Channel 10. "True Faces" dealt with the issue of bigamy / polygamy. The Ambash Ladies were invited even though their way of living with Daniel Ambash did not fall under the definition of polygamy.The legal prohibition of polygamy in Israel forbids anyone to have several simultanious official weddings registered by the State as civil/religious marriages. But there is no prohibition for joint life between consenting adults. Daniel Ambash is the partner of the Ambash Ladies. " We chose to live with our friends, in the same home, our non conventional love for Daniel. " Ambash Ladies

 

Amnon Levi: I'm pinching myself ... So let's start from the beginning... None of you is the first wife. A man proposes to become your partner and he is already married and has more than one wife...
Shiran Ambash : It's really not our story ! Aderet Ambash: We'll stop you right now, it wasn' t at all like this… it was just the opposite !
(Everyone laughs)
Amnon Levi: Poor Daniel, how did he manage with all of you ? …Interesting ! interesting ! and incomprehensible to me ... You are charming, I must admit, and you really don't look like battered women ! ... I wish the phone call will be from who you expect it to be. And that your truth will be the one the Supreme Court will adopt.

Sept. 2017. A new video about Daniel Ambash's kangaroo trial.

Simon Holzman

Kangaroo Trial is a documentary film about an Israeli trial.

What is a "decent society"? Do women, in the State of Israel, have the right to chose their own way of life?

Produced in 2017 by R2DIP, a European Association - thanks to the International Support Committee to the Artist Daniel Ambash and to the International Support Committee to the teenager Israel Ambash - this video raises important questions . It also denounces, with supporting evidences, a trial based on false testimonies violently instigated by the Israeli authorities (police, welfare, prosecutors) along with a media lynching.

Kangaroo Trial, film documentaire, a pour sujet un procès israélien.

Qu'est qu'une "société décente"? Les femmes ont-elles le droit, dans l'État d'Israël, de choisir leur propre mode de vie?

Produite en 2017 par l'association européenne R2DIP - merci au Comité International de Soutien à l'artiste Daniel Ambash et au Comité International de Soutien à l'adolescent Israel Ambash - cette vidéo soulève d'importantes questions . Elle dénonce aussi, preuves à l'appui, un procès fondé sur de faux témoignages violemment incités par les autorités israéliennes (police, services sociaux, procureurs) parallèlement à un lynchage médiatique.

SEPTEMBER 2017: YOSSI NAKAR BECOMES THE NEW LAWYER OF THE AMBASH LADIES

Simon Holzman

Attorney YOSSI NAKAR holds an LLB degree from the College of Management and has a law firm specializing in criminal and civil law. He is one of the Israeli leading lawyers in the field of representation of children and parents facing the welfare and the education system.
In september 2017, YOSSI NAKAR agreed to represent two Ambash Ladies, the two mothers : Ilana and Azamra.
12/09/17, Yossi Nakar posts on Facebook : "The prosecution did not claim in the criminal case against Daniel Ambash that it was a cult. In the context of this story we see a very inappropriate conduct by the welfare system, the police and the court system to the point of perversion of justice." Read more...

נפגש עם נשותיו של דניאל אמבש.
חד וחלק אני סבור כי נגרם להן עוול גדול מאד ובדעתי לסייע להן בכל יכולתי.
לא מדובר בכת, הפרקליטות לא טענה בתיק הפלילי נגד דניאל שמדובר בכת.
יש בסיפור התנהלויות קשות מאד של מערכות הרווחה, המשטרה והמשפט עד כדי עיוות דין.
ראיתי סרטונים של התעללויות של חוקרי המשטרה בילדי המשפחה, ראיתי ראיות כתובות על שיחוד עדים ממש על ידי המשטרה במתנות ובמזומנים ( ממש יש ראיות).
מעל הכל, הפרקליטות הגישה נגד נשות דניאל אמבש כתב אישום שקרי, דימיוני, הזוי, ממנו נסוגה הפרקליטות, אך אותם אישומים שנמחקו, לאחר שהחלה שמיעת הראיות והתגלו העדויות השקריות, אך בעוד נשות אמבש זוכו מהאישומים הקשים, הורשע דניאל אמבש באותם אישומים שיוחסו למעורבות נשות אמבש. אבסורד של ממש. נשות אמבש אינן נשות גואל רצון, ילדי אמבש היו מאושרים ושמחים בטרם החליטה המדינה להתערב. ראיתי הוכחות על ילדים שמחים ומאושרים. לא מדובר בנשים שהיו בשבי, לא מדובר בנשים שהיו תחת שליטה מחשבתית, מדובר בנשים אינטליגנטיות מאד שבחרו לחיות את חייהן באופן שבחרו, באופן גלוי. נשות אמבש ראויות להגנה מכל אשה שחושבת שהיא פמיניסטית. 
אני מאמין בזכות האדם לבחור את דרך חייו. אם Esther Ben-tal סבורה שנגרם לנשות אמבש עוול גדול, אז בהחלט שגם אני, יבחוש בן שלולית, סבור כך. עדכונים יגיעו. מבטיח.
ככל שאני צולל בתיק אמבש, ואני צולל, הולך ומתגלה גודל העוול. פשוט חרטטו את בית המשפט בתחילת הדרך לפני שבע שנים בעובדות לא מבוססות. התזה הפכה לעובדה מצפה מאנשים הגונים בעיני עצמם, לא לעמוד מנגד מול החרפה.
יום שלם יושב עם הנשים. ברורות, הגיוניות, מאמינות, מסבירות, מנומסות. אין שום דבר שיכול להצביע על תנאי שבי, שליטה מחשבתית או ניצול. משפחה מורכבת, מסוג מסוים, לא סטנדרטי, לא רגיל, לא מומלץ על ידי, אבל משפחה עם הרבה שמחה ואושר. מי אני שאשפוט.
איזה עוול.
כמה אטימות וסטיגמה של המערכת. מערכת שמתחפרת בעמדה מהרגע הראשון ולא מוכנה לראות את העולם בצבעים. הכל שחור או לבן. מעורבות חוקר הילדים הספציפי, המוכר לי אישית, שבתיק אחר לחלוטין החליט מדימיונו כי ילדה בת 15 מנצלת מינית ילד מפגר בן 12, לא מפתיעה אותי בכלל.
אדם שבית המשפט אמר עליו שהוא נוטה להזדהה עם הנחקר על ידו.

תגובה סיכמתי את הכרעת הדין וגם ראיתי את הסרטונים שכמה שמילדיו של דניאל הקליטו בזמנו בעצמם כמו כן מכתבים שאותם בני בית שלצערינו הפכו להיות עדי תביעה כתבו ושבהם הזהירים שכל הטענות נגד דניאל שהם אמרו שקריות ושהכריחו אותם לספר אותן תחת איומים של לשבת בבית הסוהר או להיות כלוא באיזו פנימיה. ראיתי בסרטון איך החוקר שואל ילד לגבי "דינים" והילד לא מבין על מה מדבר ושואל רק: "מה זה?" והדבר כבר מעורר חשד שמדובר בהאשמות שהומצאו ולא בעובדות שהיו. אך כדי להתעורר מהתמימות הזאת, אולי כדאי להקשיב לשיחה על "טעויות שיפוטיות" עם עו"ד פלדמן שיש לו הרי הרבה ניסיון ושראה חקירות רבות במשפטים פליליים ושהסיק את המסקנה כגלקמן:
"כשפוגשים חשוד אפשרי החוקרים כבר בתחילת דרכם מפתחים איזה רעיון, מאמצים פתרון שלדעתם מתאים למקרה ולמעשה לא משאירים אופציות נוספות פתוחות, הם ננעלים על תפיסה אחת והם הולכים איתה עד הסוף ועלולים לגרום לאותו חשוד לומר דברים שבעצם בינם ובין המציאות אין ולא כלום רק בגלל אותה תפיסה. אדם פשוט אין בכוחו להתייצב מול מערכת שבנתה רעיון שלם שיכול להיות מבוסס על תלונה אחת בלבד וקובעת את אשמתו של אדם מראש. כשמדובר בלמצוא את ראיות האמת, המשטרה נעולה על התפיסה שבתפקידה למצוא ראיות מפלילות ותומכות ברעיון הראשוני הנ"ל המבוסס על התלונה במקום למצוא את הראיות האובייקטיביות המבררות את העניין." זה שילדיו הבוגרים עכשיו לצערינו הולכים נגדו לא צריך להפתיע: במצבו הנוכחי של דניאל הוא לא יכול לתת להם כלום, כפי שילדים נוהגים לצפות מהורה. במקום זה, הרשיויות שתומכות באותם ילדים כמובן מעודדים אותם (ומן הסתם זאת לשון עדינה מדי) לנתק קשר עם האב, אחרי שאיזה בית משפט אחד ולפניו התקשורת הגדירו אותו כ"ראש כת מסוכן". הפסיכולוגים יוכלו לאשר שאצל זוגות שבהם אחד מתעלל בשני, הילדים מצדיקים את הצד המתעלל ולא את הצד החלש אלא מתביישים מהצד החלש ומצטרפים לחזק. ומי שמתעניין בתחום הוצאת ילדים מביתם בטח גם נתקל במושג של ניכור הורי, שמוסדות, שמם "הצד החזק" באותו מצב יודעים היטב איך באופן שיטתי להסית ילדים נגד הוריהם, שהם לעתים קרובות מוגדרים בתור "אנשים עם רמה סוציואקונומית נמוכה" שבשוליים של החברה. העובדות מדברות בעד עצמן.

Yossi Nakar posts on Facebook

Meeting with Daniel Ambash's parteners : I believe that they have suffered a great injustice and that I should help them with all my might.
The prosecution did not claim in the criminal case against Daniel that it was a cult.
In the context of this story we see a very inappropriate conduct by the welfare system, the police and the court system to the point of perversion of justice.
I have seen videos of police abuse of family members by police investigators. I have seen written evidence that witnesses were bribed by the police with gifts and cash (there are concrete proofs).
Above all, the State Prosecutor's Office filed a false, imaginary, delusional indictment against the women of Daniel Ambash, but the same charges were deleted after the hearing of the evidence and the false testimonies were revealed. But while Ambash's ladies were acquitted of the harsh charges, Daniel Ambash was convicted of the same charges. A real absurdity.
The Ambash Ladies were not the wives of the so-called Goel Ratzon, the children of Ambash were happy children before the state decided to intervene. I saw several proofs that the children had a happy childhood.
These are not women who were in captivity. They are not women who were under the control of thought. They are very intelligent women who chose to live their lives in the way they chose to live, openly.
The Ambash Ladies deserve protection from any woman who thinks she is a feminist.
I believe in man's right to choose his way of life.
(If Esther Ben-Tal thinks that the Ambash Ladies have suffered a great injustice, then I too, Yevush, the son of a puddle, think so.
Updates will arrive. Promise.)
The more I dive into the Ambash case, and I dive, the more I discover the injustice that has been done. They simply confused the court from the beginning on some seven years ago with unfounded facts. The thesis became a fact
I expect from people who consider themselves as decent, not to stand idly by when faced with this disgrace.
I sat with the women for a whole day. They are clear, logical, believing, polite and well-mannered. There is no sign pointing at conditions of captivity, mental control or exploitation.
The family is composed in a non-standard, unusual, not recommended way according to my opinion, but it is a family with a lot of joy and happiness. Who am I to judge?
What an injustice.
What a narrow-mindedness by a system that puts people in a pigeonhole. A system that is fixed on a predetermined position from the beginning on and not willing to see the world in color. Everything is black or white.

Yossi Nakar publie sur Facebook

Rencontre avec les compagnes de Daniel Ambash: je crois qu'elles ont subi une grande injustice et que je devrais les aider de toutes toutes mes forces.
L'accusation dans l'affaire pénale contre Daniel n'a pas prétendu qu’il s’agissait d’une secte. Dans le contexte de cette histoire, nous voyons des conduites très inappropriées des services sociaux (Revaha), de la police et du système judiciaire, conduites qui sont une perversion de la justice.
J'ai vu des vidéos d'abus policiers sur les membres de la famille Ambash lors des interrogatoires. J'ai vu des preuves écrites selon lesquelles des témoins ont été soudoyés par la police avec des cadeaux, de l'argent comptant (il y a des preuves concrètes).
Surtout, le bureau du Procureur de l'État a déposé un acte d'accusation faux, imaginaire et délirant contre les compagnes de Daniel Ambash. Les mêmes accusations ont été supprimées après une audition de témoins si incohérente qu’elle prouvaitqu’il s’agissait de faux témoignages. Mais tandis que les compagnes d'Ambash étaient acquittées de ces graves accusations, Daniel Ambash, lui, a été reconnu coupable de ces mêmes accusations. Une véritable absurdité.
Les compagnes d'Ambash n'étaient pas les épouses d’un Goel Ratzon bis, les enfants d'Ambash étaient heureux avant que l'Etat ne décide d'intervenir. J'ai vu plusieurs preuves du fait que les enfants avaient une enfance heureuse.
Ces femmes ne sont pas captives. Ce ne sont pas des femmes sous emprise, dont on contrôle la pensée. Ce sont des femmes très intelligentes qui ont choisi de vivre leur vie à leur manière, ouvertement.
Ces « Ambash Ladies » méritent la protection de toutesles femmes qui se disent féministes. Je crois aux droits de l'homme de choisir son mode de vie.
Plus je plonge dans l’affaire Ambash, et je plonge, plus je découvre l'injustice qui a été faite à cette famille.
Le tribunal a été trompé, depuis le début, il y a environ sept ans, avec des faits sans fondement. La thèse est devenue un fait. Que les personnes qui se considèrent décentes, ne se taisent plus face à une telle honte.
Je me suis assis, un jour entier, à travailler avec les femmes. Elles sont claires, logiques, religieuses, polies, bien éduquées. Elles ne manifestent aucun signe indiquant la captivité, le contrôle mental ou l'exploitation.
Certes la famille s’est composée d'une manière non standard, inhabituelle, non recommandée selon mon avis, mais c'est une famille avec beaucoup de joie et de bonheur. Qui suis-je pour juger?
Quelle étroitesse d'esprit de la part de ce système qui met les gens dans des boîtes ! Un système qui, à priori, s’est fixé sur une position prédéterminée et ne veut pas voir le monde en couleur. Tout est noir ou blanc.

1/6/17, Prof Esther Ben-Tal Herzog :

Simon Holzman

Ilana Ambash tells how the welfare institutions (Revaha) kidnaped her children and abandoned them. Her daughter O. is now in the hospital, in a wheelchair, does not speak, needs complicated surgery, the mother is forbidden to visit her.

Screenshot_2017-06-01-09-30-13.png
אילנה אמבש מספרת איך מוסדות הרווחה שחטפו את ילדיה הפקירו אותם. בתה הקטנה, אדל, בת 15, ברחה בפעם השלישית מהפנימייה, ונמצאה לאחר שלושה ימים מחוסרת הכרה בישוב מרוחק במצב קשה מלאה בחבלות בגופה ללא ידיעה מה עבר עליה.... שבועיים היא בבית חולים ועובדות הרווחה לא טרחו להודיע לאילנה על כל המתרחש ! אדל במצב קשה בבית החולים, על כסא גלגלים, לא מדברת וזקוקה לניתוח מסובך ר"ל. אילנה הגיעה לבית החולים ועובדות הרווחה מנעו ממנה להיכנס לחדר בו שוכבת בתה, כמו כן הוציאו נגדה פקידות הסעד צו הרחקה ואוסרים עליה לדבר עם בתה שזקוקה לה מאד.... אנא התפללו לרפואת אדל שולמית תהילה בת הלן אילנה איילה לבנה שתפו בבקשה

Ilana Ambash tells how the welfare institutions that kidnapped her children abandoned them.

Her little daughter, O, 15 years old, ran away for the third time from the boarding school, and was found unconscious after 3 days in Tkua in a difficult situation, full of bruises on her body, without knowing what she had undergone.

She spent two weeks in the hospital and the social workers (Revaha) did not bother to inform Ilana of everything that was going on!

O. is in a difficult situation in the hospital, in a wheelchair, does not speak and needs a complicated surgery.

Ilana arrived at the hospital and the social workers prevented her from entering the room where her daughter was lying. The welfare officials also issued a restraining order against her and forbids her to speak to her daughter who needed her very much.

Please pray for O., daughter of Helen Ilana Ayala Levana

share please

Please listen to Ilana Ambash's heartbreaking story. All of this happens in the "enlightened" welfare state - meaningless cruelty to the daughter,the mother and the brother. More testimony about the abuse of helpless minors and mothers in welfare institutions .

23/05/17, Radio 103 FM (maariv)

Simon Holzman

2 Israeli journalists, Dana Spectur & Ran Sanig, interview Shiran Ambash

Should a man living with 6 women get out of prison? Shiran, Daniel Ambash's sixth wife : "They tried to humiliate us calling us slaves". Daniel Ambash has been jailed for six years because he married six women (halachic weddings not civil registered weddings). Shiran Ambash, his sixth wife, claims he is innocent and calls for his release : "We decided to live this way because of love"

INVITATION TO THE BOOK-SIGNING OF "ISRAEL AMBASH, 14 YEARS OLD, FORCED TO GIVE FALSE TESTIMONY AGAINST HIS FATHER" , TEL AVIV CINEMATHEQUE, FRIDAY 17/02/17, 11:30

Simon Holzman

Book-signing by Israel Ambash, Friday 17/2/17, 11:30, Tel aviv Cinematheque.  The book, «Israel Ambash, 14 years old, forced to give false testimony against his father », was published thanks to the support of the Israeli Association: ע.ל.י.ה - For the Rights of Children and Parents, thanks to the support of the European Association: R2DIP -Réseau de Recherches des Discours Institutionnels & Politiques, and thanks to the International Support Committee to the teenager Israel Ambash.

DOWNLOAD THE BOOK (English & Hebrew): www.israelambash.info

Signature du livre en présence d'Israël, vendredi 17/2/12, 11: 30,  Cinémathèque de Tel Aviv. Le livre «Israel Ambash, 14 years old, forced to give false testimony against his father » a été publié grâce aux soutiens de l’association israelienne : ע.ל.י.ה- Pour les Droits des Enfants et des Parents, de l’association Européenne : R2DIP - Réseau de Recherches des Discours Institutionnels & Politiques, et grâce au International Support Committee to the teenager Israel Ambash.

DOWNLOAD THE BOOK (anglais & hébreu): www.israelambash.info

A new book :

Simon Holzman

Israel Ambash, 14 years old, forced to give false testimony against his father

For his 19th birthday, Israel Ambash, the son of Ilana and Daniel Ambash, publishes his book, supported by 2 associations (Israeli association :  ע.ל.י.ה  - For the rights of Children and Parents; European association: R2DIP - Réseau de Recherches des Discours Institutionnels & Politiques)

Download the book, Israel Ambash, 14 years old, forced to give false testimony against his father,  in English and in Hebrew on the website:  www.israelambash.info

 

When Israel Ambash was 13 years old, all his reference points suddenly shattered. The French-Israeli teenager witnessed his father’s arrest, his being labeled by the media, yet before his trial: “the leader of the sadistic cult of Jerusalem”. Israel was separated from his 12 brothers and sisters and placed into a closed institution. All of a sudden his mother stopped visiting and calling him; the social workers lied, claiming that his mother was angry against him. As a matter of fact she was imprisoned for a whole year (convicted for the charge of meeting family members she was forbidden to meet), which her son learned only 6 months later. Israel’s trauma had just begun. Subjected to blackmail, threats of incarceration, psychological and physical violence from the authorities in charge of him (police, prosecutors, social workers and boarding team), Israel, 14 years old, was forced to provide false testimony against his father. Three days after his false testimony, he attempted suicide. At the age of 16 and a half, he was forcibly interned in a psychiatric hospital. From there, Israel secretly wrote an 11-pages letter to the Judges of the Supreme Court of Israel. Today, 18 years old, Israel tells his courageous struggle. His book also gives voice to the caregivers who helped him to overcome his trauma and his guilt feelings, as well as to Israeli and international experts in the matter of child abuse by State authorities.

(Dr M. Iancu, Psychiatrist & Court Expert; Prof. G.-E. Sarfati, Philosopher, Victimologist & Logotherapist; Dr J.L., Bio-Psychotherapist; A. Zelmati, Coach; M. Yachad, Nurse; Lawyer E. Athanasiou, International Human Rights Expert; Prof. B. Sangero, Criminologist; Prof. E. Herzog, Social Anthropologist & Feminist Activist; A. Davidoff, Investigative Journalist.)

A l’âge de 13 ans, tous les points de références d’Israël Ambash volèrent soudain en éclat. L'adolescent franco-israélien fût témoin de l'arrestation de son père, étiqueté par les médias, longtemps avant que ne débute son procès, comme « chef de la secte sadique de Jérusalem». Israël fût séparé de ses 12 frères et sœurs et placé dans une institution fermée. Du jour au lendemain, sa mère cessa de lui rendre visite et de lui téléphoner ; les assistantes sociales mentirent à Israël, affirmant que sa mère était en colère contre lui. En vérité, sa mère fût incarcérée pendant un an (condamnée pour avoir enfreint l’interdiction de rencontrer certains membres de sa famille), ce que son fils ne découvrit que 6 mois plus tard. Le trauma d'Israël ne faisait que commencer. Soumis à des chantages, à des menaces d'emprisonnement, aux violences psychologiques et physiques des autorités responsables de lui (police, procureurs, travailleurs sociaux, éducateurs), Israël, âgé de 14 ans, fût contraint de faire un faux témoignage contre son père. Trois jours après son faux témoignage, il tenta de se suicider. À l'âge de 16 ans et demi, Israel fût interné de force dans un hôpital psychiatrique. De l’hôpital, il écrivit secrètement une lettre de 11 pages aux juges de la Cour Suprême d'Israël. Aujourd'hui, 18 ans, Israël raconte son courageux combat. Son livre donne également la parole aux thérapeutes qui l'ont aidé à surmonter son trauma et ses sentiments de culpabilité, ainsi qu'à des experts, israéliens et internationaux, en matière d’abus sur mineurs de la part d’autorités d’État.

(Dr M.Iancu, Psychiatre et Expert des Tribunaux, Prof.G-E. Sarfati, Philosophe, Victimologue et Logothérapeute, Dr J.L, Bio-Psychothérapeute, A.Zelmati, Coach, M.Yachad, Infirmière, Avocat E.Athanasiou, Expert International des Droits de l’Homme; Prof. B.Sangero, Criminologue; Prof. E.Herzog, Anthropologue Sociale et militante féministe; A.Davidoff, Journaliste d’investigation.)

בגיל 13, כל נקודות הביטחון של ישראל אמבש לפתע התנפצו. הנער, הצרפתי-ישראלי, היה עד למעצרו של אביו, שטרם משפט, תויג על ידי התקשורת כ"מנהיג הכת הסדיסטית של ירושלים". ישראל הופרד מ-12 אחיו ונלקח למוסד סגור של הרווחה. לאחר מספר שבועות נותק גם הקשר עם אימו. העובדות הסוציאליות שיקרו לו וטענו שאמו כועסת עליו. למעשה, היא הייתה סגורה בכלא למשך שנה (הואשמה על כך שנפגשה עם קרובי משפחה שהיה אסור לה לפגוש) חצי שנה מאוחר יותר ישראל גילה שאימו בעצם בכלא. כך החלה הטראומה של ישראל. ישראל היה חשוף לסחיטה, לאיומים של כליאה, לאלימות נפשית ופיזית מצד אנשי הרשויות שהיו אחראים עליו (משטרה, פרקליטי מדינה, עובדות סוציאליות וצוות הפנימייה). בן 14, ישראל הוכרח לספק עדות שקר נגד אביו. שלושה ימים לאחר עדותו, ישראל ניסה להתאבד. בגיל 16 וחצי, אושפז בכפיה בבית חולים פסיכיאטרי, שם כתב בסתר מכתב בן 11 עמודים לשופטי בית המשפט העליון. כיום, ישראל בן ה-18, מספר על מאבקו האמיץ. בספרו הוא נותן במה לאנשי מקצוע שעזרו לו להתגבר על הטראומה ועל רגשות האשם, ולמומחים בינלאומיים בנושא ניצול קטינים על ידי רשויות המדינה. (ד"ר מ. ינקו, פסיכיאטר ומומחה לחוות דעת משפטית, פרופ' ג'.א. צרפתי, פילוסוף, מומחה לויקטימולוגיה – לוגותרפיסט, ד"ר ג'.ל. ביו-פסיכותרפיסטית, א. זלמטי, מאמן אישי, מ. יחד, אחות, עו"ד א. אתאנסיו, מומחה בינלאומי לזכויות האדם, פרופסור ב. סנג'רו, קרימינולוג, פרופ' א. הרצוג, אנתרופולוגית למדעי החברה ופעילה פמיניסטית, ע. דווידוף, עיתונאי חוקר.)

SHIRI'S T-SHIRT COLLECTION: AMBASH-DREYFUS

Simon Holzman

In October 2016, Shiri, a stylist, has created a collection of T-shirts for women, a collection of T-Shirts for men, inspired by the Ambash Affair she compares to the Dreyfus Affair.

En octobre  2016, la styliste Shiri a crée une collection de T-shirts pour femmes, une collection de T-shirts pour hommes inspirées par l'Affaire Ambash qu'elle compare à l'Affaire Dreyfus.

באוקטובר 2016, שירי, סטייליסטית, יצרה קולקציה של חולצות T לנשים, קולקציה של חולצות T לגברים, בהשראת משפט אמבש היא משווה לפרשת דרייפוס.